פרויקטים מיוחדים
ושיתופי פעולה
לספר, לשמור, להעביר את ההיסטוריה דרך קולותיהם של אלו שחוו אותה
העברת זיכרון השואה החי: דור שני ושלישי - מחויבות נגד שכחה
הפרויקט "העברת זיכרון השואה החי: דור שני ושלישי - מחויבות נגד שכחה" שואף לתעד את החוויות, הפרספקטיבות והתפקיד הייחודי של בני הדור השני והשלישי כנושאי לפיד זיכרון השואה. הוא מבוסס על ההכרה הגוברת בתפקיד המרכזי של עדות אישית בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי ומתבצע ברגע היסטורי קריטי, כאשר מספר הניצולים החיים יורד במהירות.
הפרויקט "הדור השני והשלישי לשואה – מחויבות כנגד השכחה" נועד לתעד את חוויותיהם, תפיסותיהם ותפקידם הייחודי של בני ובנות הדור השני והשלישי כנושאי לפיד זיכרון השואה. הוא נשען על ההכרה ההולכת ומעמיקה בתפקידה המרכזי של העדות האישית בבניית הזיכרון הקולקטיבי, ומתבצע ברגע היסטורי קריטי - כאשר מספרם של הניצולים החיים הולך ופוחת.
מכון ליאו בק ירושלים, בשיתוף עם ארגון יוצאי מרכז אירופה והאגודה הישראלית לתיעוד בעל פה, מקיים פרוייקט תיעוד ייחודי זה עם דור שני ושלישי של יוצאי מדינות דוברות גרמנית. בשלב הראשון של הפרויקט נערך פיילוט שכלל עשרה ראיונות עם בני הדור השני. ראיונות אלה ביקשו להתחקות אחר ההשפעות של ההיסטוריה המשפחתית, הערכים, המנהגים, ההרגלים והדעות הקדומות שעברו, לעיתים מבלי דעת, מהדור הראשון לדורות הבאים – והשפיעו באופן עמוק על עיצוב אורחות החיים והזהות.
הפרויקט שם דגש על תיעוד נקודת המבט של בני ובנות הדור השני והשלישי, המתמודדים עם היותם צאצאים לדור שעזב את גרמניה כפליטים – מהגרים או עולים ציונים – בעקבות עליית היטלר לשלטון, וכשורדים של תקופת מלחמת העולם השנייה. גרמניה, מולדת "דור המדבר", מייצגת עבורם לא רק מקום גיאוגרפי, אלא תרבות, שפה וזהות מורכבת – שתרמה לעיצובם אך גם מזוהה עם האסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי.
במסגרת הריאיונות תיבחן שאלת המורשת התרבותית והערכית: אילו עקרונות וערכים השפיעו וממשיכים להשפיע על צאצאי דוברי הגרמנית? מה בחרו לשמר מהשפה ומהתרבות הגרמנית, ומה בחרו לדחות? כיצד הם מתמודדים עם המורשת הזו, וכיצד הם מעבירים אותה לדורות הבאים, בין אם במודע ובין אם לא – בבחינת "והגדת לבנך" ו"דע מנין באת"?
בני ובנות הדור השני והשלישי אינם עדים ישירים לשואה, אך חייהם עוצבו בצלה ומשפחותיהם נושאות את חותמה. הריאיונות עוסקים בקשרים הבין-דוריים: כיצד עבר הזיכרון מאב לבן, מסבתא לנכדה, וכיצד נוצרו תחושת שליחות, מחויבות והזדהות – מול השתיקה, ההדחקה ולעיתים גם האובדן.
ייחודו של הפרויקט בגישתו החברתית-היסטורית: הוא מבקש לבנות קורפוס של עדויות שיוכל לשרת חוקרים, מחנכים, יוצרים ומוסדות חינוך. הריאיונות יבוצעו בווידאו, יונגשו לציבור ברשת, וישומרו באיכות גבוהה בארכיונים ציבוריים. דגש מיוחד יושם על מרואיינים הממשיכים שרשרת משפחתית של תיעוד – צאצאים של ניצולים שתועדו בעבר. הקורפוס יתבסס על מגוון רחב של מרואיינים: בני ובנות שורדי מחנות השמדה וריכוז, פרטיזנים, פליטים שנמלטו לברית המועצות או שיצאו מאירופה לפני ובמהלך המלחמה, ואחרים.
מהתובנות שיעלו ניתן יהיה להבין טוב יותר את ההשפעה ארוכת הטווח של השואה על העולם היהודי כיום, ולבנות מודל יישומי לקהילות יהודיות נוספות – בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אמריקה הלטינית – שבהן חיים רבים מצאצאי הניצולים.
הראיונות יוקלטו בווידאו, יהיו נגישים לציבור באינטרנט, ויישמרו באיכות גבוהה בארכיונים ציבוריים. תשומת לב מיוחדת תינתן למרואיינים הממשיכים שרשרת תיעוד משפחתית - צאצאים של ניצולים שרואיינו בעבר.
הקורפוס יהיה מגוון ככל האפשר, ויכלול צאצאים של ניצולי מחנות השמדה וריכוז, פרטיזנים, פליטים שנמלטו לברית המועצות, כאלה שעזבו את אירופה לפני או במהלך המלחמה ואחרים.
התובנות העולות מפרויקט זה יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של ההשפעה ארוכת הטווח של השואה על החיים היהודיים כיום ויסייעו בבניית מודל ישים עבור קהילות יהודיות אחרות בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות אמריקה הלטינית, שם מתגוררים צאצאים רבים של ניצולים.
קולותיהם של מהגרים ומבקשי מקלט בישראל
בישראל, מדינה שאחת מיסודותיה היא עליה (הגירה יהודית), חייב ב-2025 למעלה מ-200,000 מהגרים לא יהודים. קבוצה מגוונת זו כוללת אוכלוסייה גדולה של מהגרי עבודה, פליטים ומבקשי מקלט מארצות שונות באפריקה, אסיה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית, רבים מהם ללא מעמד חוקי קבוע. אוכלוסייה זו נמצאת במרכזם של ויכוחים פוליטיים וחברתיים, כאשר רבים מהם מצויים בסכנת גירוש ובמאבק מתמשך על זכויותיהם. יחד עם זאת, הם מהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ותיעודם הוא בעל חשיבות רבה להבנת המארג החברתי בישראל. פרויקט תיעוד בעל פה זה שואף ללכוד רגע מכונן זה על ידי מתן במה לקולותיהם של מהגרים בחברה הישראלית. באמצעות ראיונות פתוחים, מהגרים ומבקשי מקלט חולקים את סיפורי חייהם - במילותיהם ובקולותיהם. נרטיבים אלה מתחילים בחייהם בארצות מוצאם ועוקבים אחר מסעות ההגירה שלהם, השתלבותם בחברה הישראלית וחוויותיהם היומיומיות. התהליך לא רק מעצים את הקולות הללו אלא גם תורם להבנה ציבורית עשירה יותר של המציאות האישית והקולקטיבית שלהם.
הפרויקט החל בשנת 2019 ביוזמת עו"ד ז'אן-מארק לילינג ובשיתוף עם האגודה הישראלית לתיעוד בעל פה, והמדור לתיעוד בעל פה באוניברסיטה העברית בירושלים. נכון לפברואר 2025 כולל האוסף כשישים ראיונות עם מבקשי מקלט אפריקאים ועם פעילים בתחום. בשנה הקרובה הפרויקט יורחב לכלול גם תיעוד חוויותיהם של מהגרי עבודה, על מנת להעניק תמונה רחבה ומקיפה יותר של קהילות המהגרים הלא יהודים החיים בישראל.
יהודים בתקופת הקורונה
במהלך הסגר הראשון של מגפת הקורונה (אביב 2020), יזמה האגודה הישראלית לתיעוד בעל פה, בשיתוף עם מדור לתיעוד בעל פה במכון ליהדות זמננו ע"ש הרמן באוניברסיטה העברית, בניהול משותפף של ד”ר שרון ליבנה וד”ר מרגלית בז’רנו, פרויקט תיעוד בינלאומי של חוויות אישיות של יהודים בגיל 65 ומעלה. מטרת הפרויקט הייתה לתעד בזמן אמת את חוויית החיים הייחודית שנוצרה כתוצאה מהבדידות, הבידוד והחרדה שנכפו על קבוצת סיכון זו, ולבחון כיצד הם מפרשים את מציאות חייהם האישית והקהילתית תחת מגפה עולמית.
במסגרת הפרויקט נערכו כ-80 ראיונות ב-9 ערים בעולם – ביניהן אמסטרדם, לונדון, ברלין, פריז, ניו יורק, ריו דה ז'ניירו ותל אביב – בשפות שונות ובאמצעים מקוונים. הראיונות עסקו בשלושה צירים: התמודדות אישית עם המגפה; חיי קהילה יהודיים במציאות משתנה; והיחסים בין הקהילות היהודיות לחברה הרחבה.
הפרויקט מציע תובנות ייחודיות על תחושת שייכות, בדידות, סולידריות, גמישות דתית וטכנולוגית, וזיכרון קולקטיבי. הוא ממחיש כיצד ראיון אישי יכול לשמש לא רק ככלי מחקר, אלא גם כמפגש אנושי ומקור להעצמה. האוסף שנוצר נגיש לחוקרים בארכיון המדור לתיעוד בעל פה ומהווה בסיס למחקרים השוואתיים עתידיים על תגובות קהילתיות ופרטיות למצב חירום עולמי.
תיעוד יהדות בולגריה בתקופת השואה
פרויקט פיילוט זה, שיזם מרכז המורשת של יהדות בולגריה בשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית להיסטוריה שבעל פה, כולל 20 ראיונות מצולמים שנערכו בשנת 2023 עם חברי הקהילה היהודית הבולגרית בישראל, שרובם ילידי שנות ה-30. הפרויקט, הנתמך על ידי ועידת התביעות, מתמקד בתקופת השואה - ובמיוחד בגירוש יהודי סופיה לערי השדה בשנת 1943 - אך גם בוחן חוויות חיים רחבות יותר לפני ואחרי המלחמה.
הראיונות לוכדים לא רק זיכרונות אישיים אלא גם את התפתחות התודעה ההיסטורית לאורך זמן. מספרים רבים נזכרים באירועים שלא היו עדים להם ממקור ראשון, אלא למדו עליהם דרך סיפורי משפחה, חינוך ושיח ציבורי. סיפורים רב-שכבתיים אלה מציעים תובנות לגבי היווצרות זיכרון קהילתי, זהות ומיתוס, גם כאשר הדיוק ההיסטורי מוגבל.
העדויות תורמות למחקר ההיסטורי, הגניאלוגי והחברתי – על תולדות המשפחות, המעבר מערי שדה לסופיה, חיי הקהילה והכלכלה, חינוך, מגדר ותרבות. רבים מהמרואיינים מתארים את מקומה של התרבות הבולגרית בזהותם, ואת תחושת הפטריוטיות שגובשה בילדותם.
הראיונות הערוכים זמינים באתר בית מורשת יהדות בולגריה, והחומר הגולמי הופקד גם בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי. הפרויקט משלב בין מחקר היסטורי לבין המתודולוגיה של תיעוד בעל פה ככלי להבנת האופן שבו קהילות זוכרות ומעבירות את עברה של תקופה מכוננת.
שיתופי פעולה
הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה
מיד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, קמו בישראל עשרות יוזמות אזרחיות לתיעוד המלחמה ותוצאותיה. לנוכח הצורך בקשר, תיאום ותמיכה מקצועית, הוקם פורום מובילי יוזמות תיעוד במלחמה.
הפורום נוסד על ידי שישה אנשי מקצוע בתחום התיעוד
רותי פרנסדורף - דוקומנטריסטית ואקטיביסטית עצמאית.
שרון רפפורט – דוקומנטריסטית ומתעדת עצמאית המתמחה בטראומה וחוויות הגירה.
פלג לוי ואריק הלבני - מייסדי פרויקט התיעוד .
ד"ר מרגלית בז'רנו - היסטוריונית המתמחה בתיעוד בעל פה וחברת הועד המנהל באגודה הישראלית לתיעוד בעל פה.
ד"ר רוני מיקל-אריאלי- היסטוריונית תרבותית המתמחה בתיעוד בעל פה ויו"ר האגודה הישראלית לתיעוד בעל פה.
הפורום מהווה בית ליוזמות מגוונות – תיעוד בעל פה, סרטונים מהרשת, פודקאסטים, תיעוד חפצים, תיעוד חוויות מגזרים שונים ועוד – ופועל לייעול עבודת התיעוד ולשמירה אתית ומשפטית על החומרים. מאז השקתו באוקטובר 2023, חברים בו כ-370 משתתפים הפעילים בלמעלה מ-100 יוזמות.
הפורום משתף פעולה עם הספרייה הלאומית, שהקימה את מאגר הזיכרון הלאומי במטרה לשמר את חומרי התיעוד. בכך מהווה הפורום מיזם אזרחי פורץ דרך לחיזוק הז יכרון הקולקטיבי ולתיעוד רב-קולי של אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה.